השנה התמזל מזלי לבלות חלק מחופשת האביב שלי על נהר יער. לצאת לדוג עם אוהלים עם קבוצת חברים הוא סוג מיוחד של תענוג. המחנה שלנו לא היה קבוע, במהלך המסע בן השבוע החלפנו שלושה אתרי קמפינג. דיג קל במיוחד בנהר יער הוא נושא לסיפור נפרד. דגים שנתפסו היוו באופן טבעי את חלק הארי בתזונה שלנו. באמצע הטיול מרק הדגים המסורתי, הדגים המטוגנים והקולש התחילו לשעמם למדי, והתבשיל, שבן זוגי ואני מקבלים מדי חודש כחלק מהמנה שלנו (אנחנו משרתים במשרד מצבי חירום). לא היה בפינו הרבה זמן.
כניסוי, בן זוגי לקח איתו מעשנה ביתית כדי לגוון את התזונה שלו. נחנו על נהר קטן. נעתי לאורך גדת הנהר עם מוט מסתובב, ובן זוגי התיישב עם נדנדה לא הרחק מהמחנה, מחכה למקק על מדרכה שבנה מישהו.
הוחלט לעשן את תופסת הבוקר.
הכל התברר כפשוט ביותר. פשוט פיזרנו את כל הדגים שתפסנו במלח ושמנו אותם בדלי. הדלקנו מדורה והתחלנו להתכונן לעישון.
שבבי אלדר שימשו ליצירת עשן.
המעשנה הייתה מעשנת נירוסטה רפואית. זוג חופנים של שבבי עץ יוצקים על התחתית, מעל שלושה אגוזי מתכת הונחו יריעת נירוסטה במרחק של כ-2 ס"מ מהתחתית. לאחר מכן הונחו בפנים סורג שעליו הונח הדג.
מכסים את הביקסה במכסה ומניחים על האש למשך 20 דקות.
אש השריפה, שחיממה את תחתית המעשנה, חיממה את שבבי העץ, והיא הפיקה עשן חם לעישון דגים. לאחר הסרתו מהאש נתנו למעשנת להתקרר כעשר דקות.
הדג יצא חום זהוב.
בזמן שהם ערכו את השולחן, הם הכניסו מנה שנייה של דג למעשנה. המקק יצא זהוב, והמוט כהה יותר.
לכל הדגים היה טעם הגון, אבל עדיין אהבתי יותר את המוט. יחד עם הגריל אפשר להניח את הדג על השולחן והוא יהיה יפה וטעים.
קצף היה אידיאלי לבשר מעושן, אבל ביער קשה להתמודד איתו, אז אכלנו אותו עם לחם וטרגון. למחסן אחד, קילוגרם דגים נכנס למעשנה. אין טרחה בהכנה, והתוצאה פשוט נפלאה. בהיעדר מקרר, זו עוד דרך טובה לשמר את המלכוד שלך. חיי היומיום בזמן דיג הם גם חשובים מאוד, אז בטיול ארוך מעשנה פשוט הכרחי.
